ישבתי בדיזינגוף שזה קניון שיש בו כל מיני מקומות שקוראים לאנשים שלהם דרך הקבוצות להעביר אליהם ציודעים מסוגים שונים
הציודים שסודרו ונקלטו עברו דרך מערכת מידע מסודרת בחלקם
הארגונים האלה שסידרו את הציוד הפיזי לא היו מוסמכים מספיק על המערכות ולפעמים זה יצר עומדסים במקום
הרגשתי צורך לעזור איכשוהו וידעתי שאם אנכי עכשיו יתחיל לחלק ציוד זה יההיה פחות משמעותי מאשר לתת הדבר הזה כאן בכקנין
אז קודם כל אני יודע לתת נוחכות למה שיש לכם לצריכים שלכם של העארגונים לפתרנים שלכם אני יודע להיות המרחב להיציג את המה שאתם יודעים לעשות בין אם זה מסאג לבין אםם זה גבות ובדיוק מתי אתם יודעים לתת אתזה
אנחנו מעניקים לכל ארגון שמשתף ]פעולה איתנ ו אנוחכות ושירותי ניהול תוכן וכמו כן גם תנועה
אז ברויכים הבאים לקניון לכאן אנחנו יודיעם להזמין אנשים וגם לבנות לכם חלליות שמגיעים לאיפה שהאנשים נמצאים
לייצר הסכמים בין הארגונים השונים
ממשק ידידותי ונוח
אז ה שאני מציע זה את המבנה המקום שאליו פעילוים אנשים שצריכים עזרה וארגונים יכולים לבוא ולהתחבר כולנו כמובן מתחברים מהמקום החברתי
זה שירות שבתאחלס המדינה הייתה צריכה לתת לנו או לפחות חברתות הביטומ אבל בגלל שאין אותם אז אנחנו ננשארים עם עצמנו
ואז יש את הקשר לאחריות אישית ולזה שנזכרתי בתפקיד שלי והבנתי שזה הזמן לתת אותו בלי ערך למרות שבמצב רגיל לתת בחינם זה קארמה רעה אבל כשכולנו בחשכה וערופו לנו ארת הפרטי אז הדרך היחידה שלשנות קארמה רעה היא על ידי היפוך בהיפוכו צריך לתת את זה עכשיו בחיונתם כי הדברים הנחכונים לעת שלום כמו לחכות בתור או בפקק הם לא נכונים במצב מלחמה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *